פסק-דין בתיק ת"פ 5288-08

1.         הנאשם הודה בביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2.         הנאשם יליד 1945 ואין בעברו רישום פלילי.

3.         מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 27.3.06 נחקר הנאשם במשטרה, במסגרת חקירה שהתנהלה, בין היתר, באופן סמוי כנגד איש שב"ס (להלן: " החשוד").

            בסיום חקירתו, חתם הנאשם על כתב ערובה, במסגרתו התחייב שלא ליצור קשר עם החשוד, בין במישרין ובין בעקיפין, עד תום החקירה.

            ביום 30.6.06, בטרם נודע לחשוד על החקירה רחבת ההיקף שהתנהלה נגדו, הוא התקשר אל הנאשם שחשף בפניו במהלך שיחתם כי נחקר בעניינו, פירט באוזניו  את נושאי החקירה השונים, את השאלות שנשאל, את התשובות שהשיב ואף הציע לעזור חשוד.

            במעשה המתואר פעל הנאשם כדי להביא להכשלת הליך שיפוטי, או לעיוות דין.  

4.         הנאשם הודה בביצוע העבירה שיוחסה לו ובטרם הרשעתו נשלח לקבלת התרשמות שירות המבחן במסגרת תסקיר מטעמו הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש. המאשימה הבהירה כי תתנגד לסיום ההליך ללא הרשעה.     

5.         מתסקיר שירות המבחן כפי שהוגש עולה המלצה להימנעות מהרשעת הנאשם ולהסתפקות בהשתת צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

תסקיר שירות המבחן התבסס על שיחות עם הנאשם וכן על מסמכים רפואיים, המלצות ואישורים שונים שהציג הנאשם.

שירות המבחן סקר את הרקע המשפחתי והאישי של הנאשם, שלא ארחיב בהקשרים אלו מחמת צנעת הפרט.

הסתבר כי הנאשם הינו שותף מזה שנים ארוכות בחברה המספקת שירותים משפטיים, כאשר במסגרת תפקידו, הוא משמש, בין היתר, כמלווה לבעל תפקיד בהליכים מבצעיים של הוצאה לפועל.

שירות המבחן למד ממסמך שהוצג בפניו מאת רשות האכיפה והגבייה, כי הרשעת הנאשם בפלילים, לא תאפשר לו להמשיך בעבודתו בתפקיד מלווה זה.

הודגשה הנורמטיביות המאפיינת את מכלול חייו של הנאשם, אשר תרם רבות לחברה, שירת שירות צבאי מלא בתפקיד לוחם, הוסיף ושירת במשטרה כ- 25 שנה וקיבל אותות הצטיינות ועיטורים. הנאשם יצא לפנסיה מוקדמת לאחר שנפצע מספר פעמים במהלך תפקידו, כשחלק מהפגיעות שספג, השפיע על תפקודו לאורך טווח.

הובהר כי הנאשם הינו בעל נכות רפואית בת 60% מטעם משרד הביטחון וכי בשנים האחרונות חלה החמרה במצבו הבריאותי והוא סובל ממיגרנות, עבר ניתוחים שונים ונוטל תרופות רבות.

עוד צוין כי על אף מצבו הרפואי, ממשיך הנאשם לעבוד על מנת לסייע לביתו ולבעלה המתגוררים בביתו.

שירות המבחן תיאר את התייחסותו המטשטשת והמצמצמת של הנאשם לאחריותו לביצוע העבירה. לגישתו, הפער שנמצא בין ההודייה שנשמעה בבית המשפט לבין ההתייחסות המצמצמת אל מול שירות המבחן, קשור ברצון הנאשם לשמר את דימויו העצמי כנציג החוק ובקשייו לעמוד מן הצד השני של המתרס.

שירות המבחן תיאר את הבעת צערו של הנאשם אודות הסתבכותו עם רשויות החוק ואת תחושות הדיכאון שחש לאחר שנחקר במשטרה בעניין, על סברתו כי חקירתו זו נעשתה באופן מזלזל ופוגעני.

 שירות המבחן העריך כי מאחר והפגיעה שחווה הנאשם עקב ניהול ההליך מהווה גורם הרתעה משמעותי בעבורו, הרי שהסיכון להישנות מעשיו הינו נמוך ולא קיימת נזקקות טיפולית בעניינו.     

שירות המבחן נימק את המלצתו לאי הרשעת הנאשם, בהסתמך על גילו המתקדם, אשר יקשה עליו למצוא עבודה חלופית וכן בהתחשב בתמיכתו הכלכלית במשפחתו ובעובדה כי הרשעה תהווה כתם בל יימחה במערך החיובי של חייו.